מפרשים:
2 וַיֹּאמֶר. פֵּרוּשׁ, אֲלֵיהֶם הוּא שֶׁאָמַר כֵּן, וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשׁוֹב.
3 פָּרְקוּ. פֵּרוּשׁ, אַתֶּם וְלֹא הֵם.
4 נִזְמֵי הַזָּהָב. וְלֹא זָהָב אַחֵר.
5 אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי. אִם יֶשְׁנָם וְלֹא מוּנָחִים בָּאַרְגָּז, וְלֹא שֶׁיִּלְבְּשׁוּ מֵחָדָשׁ, וְאִם לֹא דָּבָר זֶה מְעַכֵּב. גַּם אָמַר נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ זָהָב עַל כֻּלָּם, וּבְאֶמְצָעוּת כָּל זֶה יִתְעַכְּבוּ זְמַן מָה. גַּם אָמַר וְהָבִיאוּ פֵּרוּשׁ וְלֹא תִשְׁלְחוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֵלַי וְלֹא לְזוּלָתִי וְלֹא עַל יֶדְכֶם. וְטַעְמוֹ שֶׁדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי רַבִּים אֵין בּוֹ עִכּוּב וְעַל יְדֵי יָחִיד יִתְעַכֵּב קְצָת, וְהֵם לֹא נִתְעַכְּבוּ וְעָשׂוּ כָּל הַתְּנָאִים זוּלַת הַנְּזָמִים, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנחומא שֶׁלֹּא רָצוּ הַנָּשִׁים, וְהֵבִיאוּ אֶת שֶׁלָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְעַכֵּב.